ערב ראש חודש ניסן באומן – יום נסיעה לציון רבנו הקדוש והתקבצות באומן
בערב ראש חודש ניסן נוהגים רבים מחסידי ברסלב לעשות את הדרך לאומן כדי להסתופף בצילו של רבינו הקדוש רבי נחמן מברסלב זיע״א כשהם נשארים גם ליום ראש חודש ניסן באומן בו ירדה לעולם נשמתו של רבי נחמן והפציע אור תורתו של רבינו הקדוש.
כידוע, ישנם זמנים המקובלים בקרב חסידי ברסלב ואוהבי רבי נחמן לזמני קיבוץ על קברו של רבי נחמן שבאומן, כשכמובן הראשון והעיקרי שבהם הוא הקיבוץ בימי ראש השנה עליו הפליג רבי נחמן במאוד ואמר ש"אין דבר גדול מזה", והוסיף "איש בל יעדר!".
רבים מחסידי ברסלב נוהגים לעלות ולהיקבץ בעוד שלושה זמנים והם א. 'שבת חנוכה', כפי שנהגו חסידי ברסלב עוד בחייו של רבי נחמן. 'ראש חודש ניסן באומן', יום הולדתו של רבי נחמן, וער"ח ניסן שהוא יום המסוגל לתשובה. ג. 'חג השבועות', זמן קבלת התורה, אף הוא היה נהוג כבר בחייו של רבי נחמן.
מעלת ראש חודש ניסן
יום ראש חודש ניסן הוא היום הראשון משמונת ימי המילואים ובו הוקם משכן העדות ע״י משה רבנו זיע״א במדבר. א׳ בניסן הוא יום "ראש השנה למלכים" כמובא במסכת ראש השנה.
ביום ראש חודש ניסן ה' אלפים תקל"ב (04/04/1772), לפני 252 שנה, האיר העולם בהולדתו של רבינו הקדוש הננמ"ח זיע"א.
מעלת ערב ראש חודש ניסן
מובא בספר ימי שמואל (קע"ז) "והנה כן עברו עלינו גם אלו הימים אחר פורים בהתעוררות, וכן שבת פרשת פרה ופרשת החודש בהתעוררות וחיות גדול, והגיע ערב ראש חודש ניסן, שהוא יום תפלה, כי הוא יום נסיעה לציון רבנו הקדוש כמו יום ערב ראש חודש שבט כנזכר לעיל, כי ניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, והתחלת התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, והוא יום התעוררות מהרבה אנשי שלומנו, שבאים לציון הקדוש עוד מימי מוהרנ״ת ז״ל, שהנהיג לנסוע לציון רבנו ז״ל בערב ראש חודש ניסן עד היום הזה."
