ליקוטי הלכות לחנוכה – תוכן רוחני לימי החנוכה מתוך הספר הקדוש 'ליקוטי הלכות' מתורתו של רבי נתן מברסלב
איחוד ברסלב באומן מגישים קטעים נבחרים מתוך הספר הקדוש 'ליקוטי הלכות' לימי חג החנוכה:
ליקוטי הלכות לחנוכה מתוך חלק יורה דעה, הלכות שילוח הקן הלכה ד, יג.
וְזֶה בְּחִינַת: מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד – שֶׁאוֹמְרִים בְּכָל יוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה, שֶׁמְּדַבֵּר מִכָּל אָדָם בִּפְרָטִיּוּת מִגֹּדֶל הַיְשׁוּעָה הַנִּפְלָאָה שֶׁהוֹשִׁיעַ לוֹ בְּרַחֲמָיו, וּבְתוֹךְ כָּךְ מְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה עַל לְהַבָּא, שֶׁמִּזֶּה מְדַבֵּר כָּל הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְכוּ', ה' אֱלֹקַי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר – כִּי בְּוַדַּאי, מֵאַחַר שֶׁאַחַר כָּל מַה שֶּׁעָבַר עַל הָאָדָם עַד אוֹתוֹ הַיּוֹם, וְאוֹתוֹ הַשָּׁעָה עֲזָרוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין, וְעוֹמֵד לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי בּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי צָרִיךְ תֵּכֶף לְהוֹדוֹת לוֹ יִתְבָּרַךְ וּלְבָרְכוֹ עַל כָּל הַחֶסֶד הַזֶּה וְלוֹמַר בְּשִׂמְחָה: אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְכוּ' ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי וְכוּ'. כִּי הֲלֹא אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי עוֹמֵד עַתָּה מְעֻטָּף בְּטַלִּית וּתְפִלִּין, בִּלְבוּשִׁין וְכִתְרִין דְּמַלְכָּא, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי בּוֹרְאִי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְזֶהוּ זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְכוּ' – הַיְנוּ, אִם עִם כָּל זֶה מֵעֹצֶם גַּשְׁמִיּוּת, אֵין לִי דַּעַת לְזַמֵּר לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל חַסְדּוֹ הַזֶּה, עַל זֶה הוּא מְעוֹרֵר הַחֲסִידִים, שֶׁהֵם הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, שֶׁהֵם יְזַמְּרוּ לַה' וְיוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ עַל עֹצֶם הַחֶסֶד וְהַיְשׁוּעָה הַזֹּאת, שֶׁבְּרַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ הוּא מְקָרֵב מְרֻחָקִים כָּאֵלֶּה לְהַעֲלוֹת מִשְּׁאוֹל נַפְשָׁם וְכוּ', כִּי כָּל עִקַּר הִתְקָרְבוּת הָרְחוֹקִים הוּא עַל יְדֵי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים עַל כֵּן מַזְכִּיר שֶׁהֵם יְזַמְּרוּ לַה' וְכוּ', כִּי רַק הֵם יוֹדְעִים נִפְלְאוֹת הַחֶסֶד הַזֶּה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בַּמֹּחַ. וְכֵן הוֹלֵךְ כָּל הַמִּזְמוֹר – כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ וְכוּ'.
וְאַחַר כָּךְ מְדַבֵּר מִכָּל הַנַּ"ל, שֶׁעֲדַיִן אָנוּ צְרִיכִים לִישׁוּעָה רַבָּה כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּ לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל – הַיְנוּ כָּל הַנַּ"ל, שֶׁחָלִילָה לִטְעוֹת כְּאִלּוּ כְּבָר נִתְקָרֵב בִּשְׁלֵמוּת וְהַיְשׁוּעָה בִּשְׁלֵמוּת, כִּי עֲדַיִן צְרִיכִין לְצַפּוֹת לַיְשׁוּעָה הַרְבֵּה, שֶׁזֶּהוּ כָּל עִנְיָן וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל וְכוּ', כַּמְבֹאָר לַמְעַיֵּן. וְעַל כֵּן אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְכוּ' מַה בֶּצַע בְּדָמִי וְכוּ' שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי וְכוּ'.
וְתֵכֶף חוֹזֵר אֶל הַשִּׂמְחָה וְהַהִתְחַזְּקוּת וְאוֹמֵר: הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. כִּי הָעִקָּר לַחֲזֹר בְּכָל פַּעַם אֶל הַשִּׂמְחָה וְכַנַּ"ל, כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁיּוֹדֵעַ רִחוּקוֹ צָרִיךְ לִזְכֹּר רִבּוּי רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק, כִּי גַּם הַהִתְרַחֲקוּת הִוא הִתְקָרְבוּת, כִּי כָּל הַהִתְרַחֲקוּת הוּא כְּדֵי שֶׁיִּתְלוּ עֵינָיו לַמָּרוֹם, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ וּמִתְאַוֶּה לִתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל, וְרוֹצֶה שֶׁיְּבַקְּשׁוּ וְיִתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם עַל כָּל דָּבָר.
וְזֶהוּ שֶׁסִּיֵּם לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם וְכוּ'. כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ הַיְשׁוּעָה בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לְמַעַן יְזַמְּרוּ לוֹ תָּמִיד מֵחָדָשׁ בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹקַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ – כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנְנוּ חֲסָדָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל יוֹם מֵחָדָשׁ, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" וְכוּ' שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ, כִּי הַכֹּל לְטוֹבָה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַשְׁפִּיעַ הַחֶסֶד בְּפַעַם אַחַת, רַק עַל יְדֵי שֶׁנְּצַפֶּה לִישׁוּעָה וְנִתְפַּלֵּל לְפָנָיו בְּכָל עֵת, עַד שֶׁמַּשְׁפִּיעַ לָנוּ חַסְדּוֹ, וּבְכָל פַּעַם צְרִיכִים לְהוֹדוֹת עַל הֶעָבַר וּלְבַקֵּשׁ עַל לְהַבָּא, שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּחִינַת לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם, כִּי זֶהוּ כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ – כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין אֵלָיו בְּכָל פַּעַם עַל כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לוֹ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּקְרָאֵנִי בְּיוֹם צָרָה אֲחַלֶּצְךָ וּתְכַבְּדֵנִי".
וְזֶהוּ ה' אֱלֹקַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ – 'לְעוֹלָם' וַדַּאי, כִּי זֶה כָּל שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא, לְהוֹדוֹת לוֹ וּלְבָרְכוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי אָז נָבִין עֹצֶם נִפְלְאוֹת הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּכָל יוֹם לִשָּׁאֵר עַל עָמְדֵנוּ לְהִנָּצֵל מִנְּפִילוֹת כָּאֵלֶּה, כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ מִי שֶׁנָּפְלוּ בַּדּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּירוּ שָׁם: 'אֲבוֹתֵינוּ שֶׁהָיו בַּמָּקוֹם הַזֶּה' וְכוּ', שֶׁהַכֹּל הָיָה עַל־יְדֵי נְפִילוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, וּבִפְרָט בְּדוֹרוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּמְצְאוּ נוֹפְלִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר לְהֵיכָן נָפְלוּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְעַל זֶה צָרִיךְ כָּל אֶחָד לְהוֹדוֹת בְּכָל יוֹם כַּנַּ"ל. וְדַיְקָא כָּל מַה שֶּׁמַּרְגִּישׁ רִחוּקוֹ – יוֹתֵר צָרִיךְ לְהוֹדוֹת יוֹתֵר וְכַנַּ"ל וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בִּכְתָב, וְהֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ וִיצָרֵף לָזֶה כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בִּדְבָרֵינוּ בְּעִנְיָן זֶה בְּמָקוֹם אַחֵר, וְהַכֹּל יִהְיֶה לְקָרֵב וְלֹא לְרַחֵק בִּבְחִינַת "שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" הַנַּ"ל:
וְעַל כֵּן אוֹמְרִים כָּל זֶה בְּמִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת שֶׁהוּא בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה וְהַתִּקְוָה הוּא בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהוּא הַמָּקוֹם שֶׁרָאוּ אֲבוֹתֵינוּ מֵרָחוֹק, שֶׁשָּׁם כָּל תִּקְוָתֵנוּ, כִּי שָׁם כָּל הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּבַעֲבוֹדָתֵנוּ בְּעֹמֶק הַגָּלוּת צְרִיכִין בְּכָל יוֹם לְהַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבַּיִת, כִּי כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּוּ נִבְנָה בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו. וְעַל כֵּן כָּל אֶחָד כְּפִי מְעַט הַדַּעַת וְהַמֹּחַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵאִיר עָלָיו בְּחַסְדּוֹ בְּכָל יוֹם, בִּבְחִינַת "חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים" וְכוּ', כְּמוֹ כֵן נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּחִינַת קְדֻשַּׁת חֲנֻכַּת הַבַּיִת וְעַל־כֵּן אוֹמְרִים מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת בְּכָל יוֹם, וּמַזְכִּירִין בּוֹ כָּל הַנַּ"ל שֶׁהִוא בְּחִינַת "שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" הַנַּ"ל, שֶׁכָּל זֶה בְּחִינַת חֲנֻכָּה וְכַנַּ"ל:
ליקוטי הלכות לחנוכה מתוך חלק יורה דעה, הלכות שילוח הקן הלכה ד, יג.
—————————
ליקוטי הלכות לחנוכה מתוך חלק יורה דעה, הלכות כלאי בהמה הלכה ד, ט.
וְעַל כֵּן נִקְרָא 'חֲנֻכָּה', לְשׁוֹן 'חִנּוּךְ', בְּחִינַת חֲנֻכַּת הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי לֹא דַּי שֶׁלֹּא הֶחֱרִיבוּ עֲבוֹדַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף גַּם זָכִינוּ עַל יְדֵי תֹּקֶף הַנִּסִּים לְהַמְשִׁיךְ תִּקּוּן כָּזֶה – לַעֲשׂוֹת חֲנֻכָּה בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ זוֹכִין בְּתוֹךְ תֹּקֶף הַגָּלוּת הַזֶּה, לְהַתְחִיל גַּם עַתָּה לְחַנֵּךְ הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ, כִּי בָּזֶה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין בִּימֵי הַגָּלוּת חֲנֻכָּה שֶׁהֵם יְמֵי הוֹדָאָה, דְּהַיְנוּ שֶׁאָנוּ מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל גֹּדֶל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ עַד הֵנָּה, שֶׁהָיָה לָנוּ כֹּחַ לְהִתְקַיֵּם עַד הֵנָּה, וְאָנוּ בְּטוּחִים עַל יְדֵי זֶה, כַּאֲשֶׁר עַד הֵנָּה עֲזָרוּנוּ רַחֲמָיו – כֵּן יִשְׁמַע תְּפִלּוֹתֵינוּ וְצַעֲקָתֵנוּ תָּמִיד עַד אֲשֶׁר יִגְאָלֵנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה וְיִבְנֶה בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ אָנוּ מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
כִּי עִקַּר הַגְּאֻלָּה וּבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי תְּפִלּוֹתֵינוּ וְצַעֲקָתֵנוּ כַּיָּדוּעַ [וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב רַבֵּנוּ זַ"ל (בְּסִימָן ב) עַל מַאֲמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה "כַּד חַם גַּבֵּהּ אִתְהַפִּיךְ" וְכוּ']. וְכָל צַעֲקוֹתֵינוּ וּתְפִלּוֹתֵנוּ שֶׁאָנוּ מִתְחַזְּקִים עֲדַיִן לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הוּא רַק עַל יְדֵי בְּחִינַת חֲנֻכָּה, עַל יְדֵי בְּחִינַת תּוֹדָה כַּנַּ"ל, עַל יְדֵי שֶׁאָנוּ מוֹדִים עַל הֶעָבָר וְכוּ' כַּנַּ"ל. נִמְצָא, שֶׁגַּם עַכְשָׁו אָנוּ מְחַנְּכִים אֶת הַבֵּיתה הַמִּקְדָּשׁ בַּחֲנֻכָּה, כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, יִהְיֶה עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי שֶׁזָּכִינוּ לִבְחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה גַּם עַתָּה בְּתֹקֶף הַגָּלוּת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כַּנַּ"ל.
וּכְמוֹ כֵן הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, שֶׁעִקַּר הַחִנּוּךְ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ הוּא עַל יְדֵי בְּחִינָה זֹאת – בְּחִינַת תּוֹדָה וְהוֹדָאָה שֶׁהִיא בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כִּי לְפִי מַה שֶּׁעוֹבֵר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ בְּנַפְשׁוֹ רִבּוּי הַיִּסּוּרִים וְהַצָּרוֹת מִתַּאֲוַת הַיֵּצֶר הָרָע וּמֵהַפַּרְנָסָה וְכוּ' וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלָן מֵעַתָּה, בְּוַדַּאי הָיָה קָשֶׁה לְהִתְקַיֵּם עַד שֶׁיִּזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה אִישׁ כָּשֵׁר כָּרָאוּי שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת כַּמָּה וְכַמָּה הִתְחִילוּ וְנָפְלוּ, וְיֵשׁ שֶׁהֶאֱרִיכוּ בַּעֲבוֹדָתָם יָמִים וְשָׁנִים אֲבָל אַחַר כָּךְ לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל מְרִירוּת הַכְּבֵדוּת שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר, וְנָפְלוּ כָּל אֶחָד כְּמוֹ שֶׁנָּפְלוּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן.
אֲבָל מִי שֶׁחָפֵץ בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ לָחוּס עַל חַיָּיו, עִקַּר קִיּוּמוֹ עַל יְדֵי בְּחִינָה הַנַּ"ל, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ הַחַיָּב מְאֹד בְּמַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים וְכוּ', אַף עַל פִּי כֵן אֵין אָדָם, אֲפִלּוּ הַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹמֵל עִמּוֹ חֲסָדִים נִפְלָאִים בְּכָל יוֹם, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ לָנוּ לוֹמַר בְּכָל יוֹם: נוֹדֶה לְךָ וְכוּ' עַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם וְכוּ' וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת וְכוּ', וּבְוַדַּאי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כֵּנִים וַאֲמִתִּיִּים, וּצְרִיכִין אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ לְהַאֲמִין בָּזֶה מְאֹד, שֶׁבְּוַדַּאי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עוֹשֶׂה עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְטוֹבוֹת בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וְשָׁעָה, וְאִם יִרְצֶה לְהִסְתַּכֵּל – יִרְאֶה הַרְבֵּה בְּעֵינָיו וְיִזְכֹּר אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלָיו.
וּכְבָר אָמַרְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שֶׁכָּל מַה שֶּׁזָּכָה הָאָדָם לְאֵיזֶה מִצְוָה וּלְאֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה – בְּוַדַּאי אֵינוֹ נֶאֱבָד לְעוֹלָם. וְעַל זֶה תִּקְּנוּ לָנוּ לוֹמַר בְּנִשְׁמַת: אִלּוּ פִינוּ מָלֵא שִׁירָה וְכוּ', כִּי אֵין כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ עִם כָּל תַּאֲוֹתָיו וְיִסּוּרָיו וַהֲבָלָיו, כְּדַאי כְּנֶגֶד נְקֻדָּה אַחַת שֶׁל מִצְוָה אַחַת שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל זוֹכֶה בְּכָל יוֹם. וְצָרִיךְ לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ, שֶׁבְּכָל מַה שֶּׁיַּעֲבֹר עָלָיו, יִהְיֶה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, יַזְכִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל עֵת הַטּוֹבוֹת וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁעָשָׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ עַד הֵנָּה. וְעַל יְדֵי זֶה יִתְחַזֵּק לִצְעֹק וּלְהִתְפַּלֵּל לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, בִּבְחִינַת 'מוֹדֶה עַל הֶעָבָר וְצוֹעֵק לֶעָתִיד לָבֹא', וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה סוֹף כָּל סוֹף לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה – לָשׁוּב לַהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת חֲנֻכָּה, כַּנַּ"ל.
וְעַל כֵּן נִקְרָא חֲנֻכָּה, כִּי עַל יְדֵי בְּחִינָה זֹאת דַּיְקָא מִתְחַנְּכִין בַּעֲבוֹדַת ה' כַּנַּ"ל, כִּי כָּל הַטּוֹב שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה בִּימֵי קַטְנוּתוֹ, דְּהַיְנוּ כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לְדַעַת שָׁלֵם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי, שֶׁאָז אֲפִלּוּ אִם הוּא גָּדוֹל בְּשָׁנִים נִקְרָא קָטָן מֵחֲמַת קַטְנוּת הַדַּעַת. וְכָל הָעֲבוֹדָה שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָהּ שְׁלֵמוּת גָּמוּר, אַף עַל פִּי כֵן הִיא טוֹבָה וִיקָרָה מְאֹד אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי כָּל הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הִיא בְּחִינַת חִנּוּךְ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁמְּחַנְּכִין אֶת הַקָּטָן שֶׁיֹּאמַר אֵיזֶה בְּרָכָה וְיִהְיֶה לָבוּשׁ בְּצִיצִית וְכוּ', וְכָל שְׁאָר עִנְיְנֵי חִנּוּךְ הַקְּטַנִּים שֶׁהוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה מְאֹד. אַף עַל פִּי שֶׁהַקָּטָן עוֹשֶׂה אַחַר כָּךְ מַעֲשֵׂה נַעֲרוּת וְקַטְנוּת, אַף עַל פִּי כֵן כָּל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁהוּא צִיֵּת אֶת אָבִיו – יָקָר מְאֹד בְּעֵינֵי אָבִיו וּבְעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, מֵחֲמַת שֶׁעַל יְדֵי זֶה הוּא מִתְחַנֵּךְ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ כֵן הוּא מַמָּשׁ אֲפִלּוּ בְּאָדָם גָּדוֹל, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה לַשְּׁלֵמוּת הָרָאוּי, אֲפִלּוּ אִם הוּא רָחוֹק כְּמוֹ שֶׁהוּא רָחוֹק, אַף עַל פִּי כֵן כָּל נְקֻדָּה וּתְנוּעָה שֶׁל הַקְּדֻשָּׁה יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא בְּחִינַת חִנּוּךְ. וְעִקַּר הַחִנּוּךְ עַל יְדֵי הַהוֹדָאָה עַל הֶעָבָר שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִתְחַזֵּק לִצְעֹק לְהַבָּא כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן נִקְרָא 'חֲנֻכָּה', וְכַנַּ"ל.
ליקוטי הלכות לחנוכה מתוך חלק יורה דעה, הלכות כלאי בהמה הלכה ד, ט.
