רבבות חסידי ברסלב ועמך בית ישראל החלו לעשות את המסע לאומן בצל המלחמה לקראת ראש השנה תשפ"ז. אחד מהפעילים הבולטים מספר על ההיערכות הלוגיסטית, על תפקידם של הנציגים הקונסולריים והמשטרה במעברי הגבול, ושולח מסר ברור לנוסעים: "התאזרו בסבלנות ותגיעו מוכנים ללילות קרים"
"אנחנו ממציאים את הגלגל": מאחורי הקלעים של המסע לאומן בצל המלחמה – העיתונאי הברסלבי נתן משי בראיון מיוחד במהדורה המרכזית ברדיו קול ברמה על המסע לאומן בצל המלחמה עם הרב לוי יצחק גבירץ:
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): בעוד פחות משבועיים יגיעו עשרות אלפים לציונו של רבי נחמן מברסלב באומן. כפי שהתרגלנו במהלך השנים האחרונות, לצערנו, הנסיעה הזאת הופכת למאתגרת בגלל מעברי הגבולות עקב המלחמה בין אוקראינה לרוסיה. עכשיו אנחנו רוצים לשוחח עם מי שכבר הגיע לאומן ממש ביממה האחרונה, הרב לוי יצחק גבירץ מפעילי איחוד ברסלב באומן, שאחראי מתוקף תפקידו על השינוע והטסת רבים מהאלפים שיגיעו. שלום.
הרב לוי יצחק גבירץ: ערב טוב.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): ערב טוב ובשורות טובות. לפני שנדבר על הטיסות המורכבות, האם הציון, הרחוב והאזור באומן כבר מוכנים לקליטת עשרות האלפים שיגיעו, או שיש עוד תיאומים אחרונים ומניעות?
הרב לוי יצחק גבירץ: אף פעם לא מצליחים להיות מוכנים באמת לכמויות האלה, אך אנחנו מתארגנים כל הזמן. אתה תופס אותי בדיוק אחרי שסיימתי סיור פה עם סגן ראש העיר ועם הרב נתן בן נון, יו"ר איחוד ברסלב. עשינו סיור בכל הסביבה כדי לחפש דברים שדורשים תיקון, ולקבל אישורים לרעיונות וליוזמות שונות. ההתארגנות בעיצומה. גם אני הופתעתי לגלות שלא מעט אנשים כבר הגיעו.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): יש שם כבר מאות אנשים?
הרב לוי יצחק גבירץ: לא מעט. טסתי אתמול, ובמהלך הטיסה גיליתי שיחד איתנו נוחתות עוד ארבע טיסות, שרובן מיועדות לאומן דרך קישינב. למרות שאני סוכן נסיעות, לא שמתי לב לזה מראש. נחתו להערכתי כ-600 איש שעשו את דרכם לאומן. כל זה קורה כשאנחנו עדיין שבועיים לפני החג.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): זאת אומרת שהטפטוף בהחלט מתחיל להיות משמעותי.
הרב לוי יצחק גבירץ: בהחלט, אנשים מקדימים. הנסיעה וההתארגנות קשות, שום דבר לא בא בקלות. אנחנו, חסידי ברסלב, רגילים לומר שתמיד יש "מניעות" ושום דבר לא פשוט. עם זאת, הציבור מגיע היום לאומן מוקדם הרבה יותר מבעבר. התנאים באומן כיום לא רעים בכלל. יש אוכל, מסעדות ובתי מלון, ואפשר בהחלט לשהות פה בצורה נוחה, ללמוד ולעבוד את השם.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): זאת אומרת שכבר קיימת אפשרות שהייה נוחה, וזה אכן הכי חשוב. אילו עוד דברים דורשים אישורים? מה עדיין לא מאורגן מבחינת התשתיות, לפני שנדבר על נושא הטיסות והגבולות?
הרב לוי יצחק גבירץ: אין דבר שאנחנו לא מתעסקים איתו, והעבודה נמשכת עד הרגע האחרון. כרגע אנחנו דנים במיקומי פחי האשפה, ובהיערכות השוטרים והסורקים הביטחוניים. מדובר באירוע המוני שדורש היערכות ביטחונית קפדנית, כולל אנשי ביטחון שיבדקו את המגיעים ויבצעו בקרה. כל זה דורש תכנון מסודר, בראש ובראשונה כדי למזער את הסבל של האנשים שכבר עברו דרך ארוכה ומתישה. אנחנו מתכננים היכן להציב נקודות מים ושירותים ציבוריים, כדי שאנשים לא יצטרכו לעשות את צרכיהם בחוץ. מדובר באינספור פרטים, בדיוק תפסת אותי יושב ולומד את "תורת השירותים הכימיים".
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): הבנתי ממך בשיחה מקדימה שצריך לדאוג לכך גם בגבולות ברומניה, נכון?
הרב לוי יצחק גבירץ: בגבולות ברומניה וגם באומן עצמה. כשאנשים יורדים מהאוטובוסים, הדבר הראשון שהם זקוקים לו הוא שירותים נגישים. זה לא קורה מעצמו, צריך לטפל בזה.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): בוא נדבר על נושא הטיסות. כל שנה אנחנו זוכרים את הסאגה מול מולדובה ורומניה סביב קבלת האישורים, ואת הקריסה הגדולה שהייתה בחזור מרומניה. נראה שכולם הפיקו לקחים. השאלה היא האם השנה, למרות האתגר הגדול של הגעה לאוקראינה דרך מעברים יבשתיים בלבד, הדברים נכנסו למסלול מסודר יותר?
הרב לוי יצחק גבירץ: כן, למדנו המון וכולנו נמצאים בעקומת למידה. נציגי הממשלות שאנחנו עובדים מולם חוזרים ואומרים לנו: אין לנו ממי ללמוד… אין עוד אירוע כזה בעולם שבו עשרות אלפי אנשים עוברים ממדינה למדינה דרך גבולות יבשתיים בזמן מלחמה בשתי המדינות. אנחנו ממציאים את הגלגל מחדש. זה אירוע מורכב, אך אנחנו מפיקים לקחים, וחלק מהלמידה היא גם הצורך בהמון סבלנות.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): תן לי דוגמה להפקת לקחים משמעותית מהשנים הקודמות.
הרב לוי יצחק גבירץ: הדוגמה המרכזית היא פיזור הטיסות למספר רב יותר של שדות תעופה ומעברי גבול.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): כלומר, במקום לרכז את כולם בשדה תעופה אחד קטן וליצור צוואר בקבוק של אלפי אנשים, פיזרתם את העומס?
הרב לוי יצחק גבירץ: נכון. יש לזה משמעויות כלכליות וביטחוניות מורכבות למארגנים, למדינת ישראל ולכל המעורבים, משום שכאשר מפזרים את הקהל, גם כוח האדם צריך להתפצל. במקביל, יצרנו מערכת פנימית לניהול האירוע הכוללת מעקב GPS באוטובוסים ומוקד שירות טלפוני לחסידים. ישנן הרבה התארגנויות פרטיות, ואנחנו מאגדים את כולן תחת חפ"ק אחד כדי לתת מענה מיטבי לנוסעים ולממשלות המארחות. הממשלות רוצות להכיר את האירוע, לשלוט בו ולדעת כיצד להתמודד עם כל תרחיש אפשרי.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): היכן משתלבת מדינת ישראל בכל ההיערכות הזו?
הרב לוי יצחק גבירץ: לפני כן חשוב לי להוסיף שהלקח המשמעותי ביותר הוא ההבנה שלא נצליח לשלוט בהכל. לכן אנחנו מכינים את עצמנו לתרחישים פחות טובים. למשל, למקרה שאנשים ייתקעו בדרך, אנחנו דואגים מראש לאוכל כשר ומוכן בכל מוקד, כדי שלא נצטרך לחפש באמצע הלילה פתרונות הזנה לאלף איש שנתקעו לפתע.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): כן, תמיד יש בלת"מים. צריך לזכור שהאנשים מבלים שעות ארוכות באוטובוסים, והסבלנות שלהם פוקעת. אז מה באמת חלקה של מדינת ישראל בסיפור? אתה עובד במשך חודשים ארוכים מול כ-7 משרדי ממשלה.
הרב לוי יצחק גבירץ: משרד החוץ הוא הגורם שמוביל את האירוע, בעיקר בכל הנוגע לשירות הקונסולרי. שיתוף הפעולה הזה התחיל הרבה לפני המלחמה האחרונה. כבר לפני 17 שנים, דאגו להביא שירות קונסולרי לאומן עבור מי שאיבד דרכון. מעבר לכך, נדרשת התארגנות ביטחונית מסועפת כי מדובר בריכוז עצום של ישראלים בחו"ל.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): ואיך ההיערכות הזו באה לידי ביטוי בשטח?
הרב לוי יצחק גבירץ: זה מתבטא בשיתופי פעולה ותיאומים מאחורי הקלעים של כוחות הביטחון והמודיעין. ברמת השטח, משרד החוץ הציב קונסול כמעט בכל מעבר גבול ושדה תעופה. בנוסף, ישנה נוכחות של שוטרים.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): שוטרים נשלחים לשם?
הרב לוי יצחק גבירץ: כן. זו דרישה של המדינות המארחות, בעיקר לצורכי גישור ותקשורת. המדינות חוששות מאירוע המוני שעלול לייצר כאוס בגלל פערי שפה ותרבות. השוטרים נמצאים שם כדי לכוון את הקהל ולשמור על הסדר. ראינו בעבר שהנוכחות שלהם בשטח מנעה לא מעט תקריות שיכלו להידרדר למשבר דיפלומטי.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): לקראת סיום, אשאל את השאלה החשובה ביותר: מאז פרוץ המלחמה והמעבר לטיסות דרך גבולות יבשתיים, נוצרו עיכובים משמעותיים של שעות ארוכות במעברי הגבול. כיצד אתם מטפלים בזה? ידוע שלעיתים נדרש לשלם שוחד כדי לקדם את התור. האם יש אפשרות לייעל את התהליך ולמזער את העיכובים?
הרב לוי יצחק גבירץ: השירות הקונסולרי שמוצב בגבולות נועד בדיוק למטרה זו, לוודא שהנוסעים מקבלים יחס הוגן ושהתור זז, מבלי שאף אחד יצטרך לשלם שוחד רק כדי להשתמש בדרכון שלו ולעבור גבול. עם זאת, חייבים להבין שכאשר כמות כזו עצומה של אנשים מגיעה בו-זמנית, תמיד ייווצרו תורים. צריך סבלנות ולקחת זאת בחשבון. גם בישראל, במעבר טאבה לפני חצי שנה, מעבר שלרוב לוקח 10 דקות ארך פתאום בין שעתיים לחמש שעות בגלל עומסים נקודתיים.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): זאת אומרת שזה פשוט בלתי נמנע.
הרב לוי יצחק גבירץ: נכון. אנחנו רק מנסים להפוך את ההמתנה למסודרת ונעימה יותר עד כמה שאפשר.
מראיין (העיתונאי הברסלבי נתן משי): אבל אם הרשויות המקומיות יתגברו את הפקידים שלהן ויעבדו בצורה יעילה יותר, ולא ב"קור האוקראיני" המפורסם, הדברים יוכלו לזוז מהר יותר.
הרב לוי יצחק גבירץ: אם כבר הזכרת קור, חשוב מאוד להעביר מסר לנוסעים: ישראל היא לא אוקראינה, ובאוקראינה קר מאוד בלילה. גם אם ביום הטמפרטורה מגיעה ל-30 מעלות, הלילות בימי של ראש השנה קרים מאוד ואתמול בלילה פשוט קפאנו מקור. אנשים חייבים להגיע ערוכים ועם לבוש מתאים, כי בסופו של דבר ממתינים שעות בחוץ במעברים. חובה להגיע מוכנים לכך.
