סדר ההשתטחות על ציון רבי נחמן מברסלב
"כִּי שָׁם הַמָּקוֹם הַמּוּכָן לוֹ מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית לַעֲסֹק שָׁם בְּתִקּוּן הָעוֹלָם לְדוֹרוֹת לְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא אֵלָיו לְשָׁם וְיֹאמַר הָעֲשָֹרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הַיְדוּעִים אֶצְלֵנוּ כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לָזֶה"
רבי נתן מברסלב, ימי מוהרנ"ת ס"ו
טבילה במקוה
דבר ראשון, עוד לפני שנכנסים לציון הקדוש, טובלים במקוה.
דִּבֵּר פַּעַם [רבי אברהם בן רבי נחמן חזן זצ"ל] מִגֹּדֶל הָעִנְיָן אֵיךְ שֶׁצְּרִיכִים לְהִזָּהֵר בִּקְדֻשַּׁת צִיּוּן רַבֵּנוּ לְכַבְּדוֹ וְלִנְהֹג בּוֹ בְּמוֹרָא וְכוּ', וְסִפֵּר וְאָמַר: לָנוּ הָיָה רַבִּי (וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה לְרַבִּי מֵאִיר לֵיבּ בְּלֶעכֶער, שֶׁהָיָה רַבּוֹ בַּנִּגְלֶה), שֶׁנָּהַג לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹרָה וּבִתְפִלָה שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי שֶׁהָלַךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל צִיּוּן רַבֵּנוּ, וְהִפְטִיר וְאָמַר בְּצַעַר: "וְכַיּוֹם הוֹלְכִים לַצִּיּוּן לְלֹא טְבִילַת מִקְוֶה".
(שיח שרפי קודש, ג תקפ"ג)
נתינת צדקה
נותנים פרוטה לצדקה לכבוד נשמת רבינו הקדוש
(ניתן לתת צדקה לכבוד רבנו הקדוש בעצמו, להחזקת קבר רבי נחמן מברסלב, בקופות של "איחוד ברסלב באומן" הפזורות בציון)
כְּבָר הִבְטִיחַ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחַיָּיו, וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים כְּשֵׁרִים עַל זֶה, שֶׁכְּשֶׁיִּסְתַּלֵּק, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה (וְאָמַר אָז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן "כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרִי וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה בַּעֲבוּרִי", רְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּעֲבוּר הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּנָּהוּג, וְיֹאמְרוּ אֵלּוּ הָעֲשָֹרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים ("תיקון הכללי") הַנִּרְשָׁמִים אֶצְלֵנוּ, אָז יַנִּיחַ רַבֵּנוּ עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב, וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לָזֶה הָאָדָם. וְאָמַר, שֶׁבְּהַפֵּאוֹת יוֹצִיא אוֹתוֹ מֵהַגֵּיהִנָּם, אֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה אוֹתוֹ הָאָדָם אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה, אֲפִלּוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר. רַק מֵעַתָּה יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִשׁוּב לְאִוַּלְתּוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
(חיי מוהר"ן רכ"ה)
תיקון הכללי
אמירת עשרת פרקי תהלים "התיקון הכללי", כסדר שהם מופיעים בתהלים, ובהתקשרות לצדיקים קודם אמירתם, ובפרט לרבינו הקדוש.
גַּם יִחֵד אוֹתָם לְעֵדוּת. וְאָמַר שֶׁגַּם כִּי יִמְלְאוּ יָמָיו, אֲזַי אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ מִי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיֹאמַר שָׁם אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים הנ"ל וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה, אֲפִלּוּ אִם גָּדְלוּ וְעָצְמוּ עֲוֹנֹתָיו וַחֲטָאָיו מְאֹד מְאֹד חַס וְשָׁלוֹם, אֲזַי אֶתְאַמֵּץ וְאֶשְׁתַּדֵּל לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב לְהוֹשִׁיעוֹ וּלְתַקְּנוֹ וְכוּ'. וַאֲנִי חָזָק מְאֹד בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁלִּי, אַךְ בָּזֶה אֲנִי חָזָק בְּיוֹתֵר, שֶׁאֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל מוֹעִילִים מְאֹד מְאֹד … וְתֹאמְרֵם בְּשֵׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּכְדֵי שֶׁשִּׂפְתוֹתָיו יִהְיוּ דּוֹבְבוֹת וְכוּ' אֲשֶׁר כָּל הַצַּדִּיקִים מִתְגַּעְגְּעִים לָזֶה.
(חיי מוהר"ן קמ"א)
וידוי דברים
עורכים וידוי דברים על כל החטאים והעוונות לפני הצדיק כדי שהוא יעלה הוידוי לפני השם יתברך.
הַתִּקּוּנִים שֶׁנַּעֲשִׂין עַל יְדֵי הֲוִדּוּי לִפְנֵי הַצַּדִּיק, נַעֲשָׂה עַכְשָׁו גַּם כֵּן עַל יְדֵי שֶׁבָּאִין עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמַרְבִּין שָׁם בִּתְפִלּוֹת וּוִדּוּיִם וְכוּ' … בְּוַדַּאי זֶה הַצַּדִּיק יֵשׁ לוֹ כֹּחַ זֶה לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז, כִּי אָז דָּבוּק בִּשְׁלֵמוּת יוֹתֵר בְּאוֹר הָאֵין סוֹף, וְגַם כִּי הַצַּדִּיקִים פּוֹקְדִים אֶת קִבְרֵיהֶם כַּיָּדוּעַ, בִּפְרָט זֶה הַצַּדִּיק אֲשֶׁר פָּקַד עַל זֶה לָבוֹא עַל קִבְרוֹ וְהִבְטִיחַ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנָתוֹ וְכוּ' וּכְשֶׁבָּאִין עַל קִבְרוֹ כִּפְקֻדָּתוֹ זַ"ל בִּכְדֵי שֶׁהוּא יַעֲלֶה הַוִּדּוּי לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיתַקֵּן בְּחִינַת הַמַּלְכוּת, בְּוַדַּאי נִתְקַן הַכֹּל.
כְּשֶׁבָּא עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ וּמְפָרֵשׁ כָּל לִבּוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמַרְבֶּה בִּתְפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים וּוִדּוּיִם וְכוּ' וּמִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ הַדֶּרֶךְ הַנָּכוֹן וְהַיָּשָׁר לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁיִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְלַעֲבֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, וְשֶׁיְּכַפֵּר לוֹ עַל כָּל מָה שֶׁפָּגַם וְכוּ', בִּפְרָט בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, וְאוֹמֵר הַוִּדּוּיִם מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ עַד שֶׁהַדִּבּוּרִים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ עַצְמוֹתָיו בִּבְחִינַת כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה וְכוּ', הַיְנוּ שֶׁהַדִּבּוּרִים יוֹצְאִים מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּתוֹ וְעַצְמוֹתָיו שֶׁל הַמִּתְוַדֶּה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה מִמֵּילָא נִמְשָׁךְ גַּם כֹּחַ כָּל הָאֵבָרִים וְכָל הָעֲצָמוֹת מַמָּשׁ לְתוֹךְ הַדִּבּוּרִים, וְעוֹשֶׂה אֶת כָּל הנ"ל עַל סְמַךְ דַּעְתּוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ זַ"ל, וּבְהִתְקַשְּׁרוּת גָּמוּר אֵלָיו בְּכָל לְבָבוֹ, וְשֶׁהוּא יַעֲשֶׂה וְיִגְמֹר כָּל הַתִּקּוּנִים הַצְּרִיכִים לְנַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ, אֲזַי יַאֲמִין בְּבֵרוּר שֶׁבְּוַדַּאי נֶחְרְבוּ עַל יְדֵי זֶה כָּל בִּנְיְנֵי הַמַּלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא וְהוֹצִיא מֵהֶם כָּל הַצֵּרוּפִין וְנִבְנוּ בִּנְיְנֵי הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, וְאָז מִמֵּילָא יֵדַע הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר לְפָנָיו לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ.
(רבי נחמן מטשרין, פרפראות לחכמה על תורה ד)
וְאָמַר אָז רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן "כְּשֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרִי וְיִתְּנוּ פְּרוּטָה לִצְדָקָה בַּעֲבוּרִי", רְצוֹנוֹ לוֹמַר בַּעֲבוּר הַזְכָּרַת נִשְׁמָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּנָּהוּג, וְיֹאמְרוּ אֵלּוּ הָעֲשָֹרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים ("תיקון הכללי") הַנִּרְשָׁמִים אֶצְלֵנוּ, אָז יַנִּיחַ רַבֵּנוּ עַצְמוֹ לָאֹרֶךְ וְלָרֹחַב
וּבְוַדַּאי יוֹשִׁיעַ לָזֶה הָאָדָם!
חיי מוהר"ן רכ"ה