חג השבועות באומן – אחד משלושת זמני ההתקבצות של חסידי ברסלב באומן
בימי חייו של רבי נחמן מברסלב נהגו חסידיו להתקבץ אצלו בשלש זמנים קבועים על פי הוראתו: בראש השנה, שבת חנוכה ושבועות. בשלשת הזמנים הנ"ל היה אומר תורה בפני החסידים. וכפי המובא בספר הקדוש חיי מוהר"ן:
דַּרְכֵּנוּ הָיָה לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה וְעַל שַׁבַּת חֲנוּכָּה וְעַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה זְמַנִּים הָיִינוּ אֶצְלוֹ תָּמִיד מִיּוֹם שֶׁקָּבַע דִּירָתוֹ פּה בְּרֶסְלַב. וְהָיָה מְצַוָּה וּמַזְהִיר לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאֵלּוּ הַשְּׁל שָׁה זְמַנִּים וְהָיָה תָּמִיד אוֹמֵר תּוֹרָה נִפְלָאָה בַּאֲרִיכוּת גְּדוֹלָה בְּאֵלּוּ הַזְּמַנִּים. (חיי מוהר"ן קכ"ו)
קיבוץ שבועות באומן אחרי הסתלקותו של רבי נחמן מברסלב
גם לאחר הסתלקותו של רבי נחמן המשיכו חסידי ברסלב את ההנהגה הקדושה והגיעו להתקבץ בחג השבועות אצל תלמידו רבי נתן במקום מגוריו בעיר ברסלב.
בהמשך, אחרי הסתלקותו של רבי נתן מברסלב נפסק המנהג, ואט אט חידשו החסידים את המנהג והחלו לקיים את קיבוץ חג השבועות בעיר אומן סמוך לציונו הקדוש של רבי נחמן זיע"א.
וכפי המובא: בְּחַיֵּי מוהרנ"ת הָיוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ נוֹסְעִים וּמִתְקַבְּצִים אֵלָיו לְעִיר בְּרֶסְלֶב עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה וְשָׁבוּעוֹת, כִּי הַנְּסִיעָה אֵלָיו הָיְתָה מַמָּשׁ כְּמוֹ שֶׁנּוֹסְעִים לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ; אוּלָם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ נִפְסַק הַדָּבָר, וּמְעַט מְעַט הִתְחִילוּ לָבוֹא אָז לְאוּמַן, וּבִזְמַן רַבִּי לֵוִי יִצְחָק כְּבָר הָיוּ שָׁנִים כָּאֵלּוּ שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאוּמַן עַל שַׁבַּת חֲנֻכָּה צִבּוּר רַב כָּזֶה, עַד שֶׁהָיָה נִקְרָא בְּפִי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ "רֹאשׁ הַשָּׁנָה קָטָן" – "א קְלֵיינֶעם רֹאשׁ הַשָּׁנָה". (שיש"ק החדש א תרע"ט)
המשך המסורת – חג השבועות באומן בזמנינו
גם בזמנינו אלפים מחסידי ברסלב ואוהדי רבי נחמן עושים את הדרך לאומן לקראת חג השבועות וממשיכים את המסורת והמנהג להתקבץ על ציון רבי נחמן מברסלב בחג השבועות כפי שנהגו חסידי ברסלב בחיי חיותו של רבינו הקדוש זיע"א.
